שלומי שימרית ועלמא שירה רוכוביץ


-מאיפה אתחיל?? הריון ראשון שלנו... אני מקבלת "הנחיה" מההומאופתית שלי- תשיגי לך דולה ללידה. אני לא מכירה אף אחת שעברה לידה עם דולה, לא חברות, לא משפחה, כלום. מה אני אמורה לעשות? חיפוש בגוגל?!? באופן די מוזר, כן. נתחיל משם ונזרום. האינטואיציה שלי כבר תעזור לי בבחירה.

שוחחתי עם 5-6 (!!) דולות, ואף נפגשתי איתן. אני חייבת לומר שמדובר בעם מיוחד- רובן היו מקסימות ונעימות ונשמעו לי די מקצועיות. את נשארת אחרונה חביבה בסבב ההיכרויות. מס' פעמים נאלצנו לדחות את פגישתנו הראשונה, כי מסתבר שאת מבוקשת ועסוקה...אבל זה לא הרתיע אותי, להפך... רק חיזק בי את ההרגשה שאני חייבת לפגוש אותך. כבר משיחת הטלפון הראשונה שלנו משהו הרגיש לי שזה זה. נפגשנו, זרמנו בשיחה למעלה משעה, ואצלי בלב ההחלטה כבר התקבלה. זו היתה ההחלטה הטובה ביותר שיכולתי לקבל. הייתי כבר בחודש שמיני... לא היה הרבה זמן...מיד קבעת איתנו פגישה... ועוד אחת... נכנסת אלינו הביתה כמו אחת משלנו, השיחות היו נעימות ומרגיעות, טיפול המגע היה חלומי... האסמסים שקיבלתי ממך "מה שלומך", "איך את מרגישה", ו"שבת שלום", "ד"ש לשלומי" נתנו לי הרגשה כל כך טובה. הגיע היום של הצירים... היית איתי בטלפון והגעת מהר בשביל להיות איתנו... אפילו שידענו שעדיין לא הגיע הרגע... זה היה לילה ונשארת איתי עד שנירדמתי. הצלחתי להירדם והצירים נרגעו.אז חזרת הביתה אבל ישנת עם הבגדים, מוכנה בכל רגע להקפצה. בבוקר הצירים חזרו, חזקים יותר...דיברנו וקבענו להיפגש בבית החולים. אנחנו הגענו ומס' דקות לאחר מכן הגעת גם... כל כך מהר! היית שם בשבילנו בכל שנייה, בכל דקה. עברנו יחד כל ציר וציר, עם ידי הקסם שלך שרק רוצות להקל על הכאב... כשהפתיחה נעצרה התעקשת שאקום ונלך לסיבוב ברחבי בית החולים על מנת לאפשר לתהליך להתקדם. מצויידת בתרמיל שלך, הוצאת משם כל פעם בדיוק מה שהייתי צריכה- הבד שככרכת לי מסביב לבטן שהקל על הכאב, השמנים הריחניים שהקלו ועזרו ועוד ועוד... עם כל כך הרבה ידע הגעת, שעזר לנו בכל היום המטורף והקסום הזה.

שיתוף הפעולה האדיר בינך ובין שלומי, בעלי, ראוי להערכה.

בחדר הלידה היית לי לעזר בכל שנייה ושנייה, היית שם גם בשביל שלומי ואפילו בשביל ההורים שחיכו בחוץ- יצאת אליהם, עדכנת אותם, הרגעת אותם. והחשוב מכל- שהיה חשוב לי מההתחלה- שיתוף הפעולה שלך עם ההומאופתית שלי היה יוצא מגדר הרגיל! דאגת בשבילי לדבר איתה, לעדכן אותה טלפונית ולקבל הנחיות שעזרו לי לעבור לידה טובה יותר. עשית את זה בשבילי בנתינה כל כך גדולה, ועל כך אני אסירת תודה. ובנוסף, שיתוף הפעולה שלך עם המיילדת בחדר הלידה... ממש ראוי להערצה! זה היה חשוב ומדהים, ולבסוף המיילדת אפילו נעזרה בך. וכמובן שצילמת עבורינו את הרגעים המרגשים, ונשארת איתנו עד הסוף הסוף הסוף... ליווית אותי למחלקה ורק אחרי שכבר הייתי במיטה והכל היה מאחורינו- הרשית לעצמך לנסוע הביתה ולהניח את הראש על הכר.

לא עזבת אותנו לרגע, כל כך הרבה שעות ואת כל הזמן בשיא המרץ... איך לא התעייפת? הדהמת אותנו! בבוקר למחרת עוד קיבלתי ממך הודעות "איך את מרגישה" ו"איך ההנקה", שיחת טלפון, עידוד ועזרה... ובאת לבקר אותנו בבית... מן תפקיד מלאכי כזה שלא מסתיים

רוית, את מדהימה! את במקצוע כל-כך מיוחד, ומי ייתן ותישארי בו עוד שנים רבות וטובות... (גם כי אנחנו מתכננים עוד ילדים בהמשך, ואנחנו חייבים שתהיי שם בשבילנו גם בפעמים הבאות). אוהבים ומעריכים אותך מאד,

שלומי שימרית ועלמא שירה רוכוביץ' (פברואר 2014)

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now