לילי סבתא של ארבל

מכתב מאמא של יולדת

לרוית היקרה והחמודה מאד.

זה התחיל  כשבאתי אלייך הביתה עם רשימת שאלות. לא ידעתי מה בדיוק עושה דולה ולמה בכלל צריך  אותה. (אנחנו הסתדרנו לבד). עכשיו זה ברור!!!

אהבתי אותך מההתחלה. הבית המיוחד, השקדים והתמרים, הכוסות הלא תואמות... התאמת בול לדפנה. כשנכנסת לחדר הלידה, כבר לא זוכרת כמה פעמים, מצב הרוח השתפר מיד. פטפטנו, צחקנו, ולא ישנו בערך שבועיים וחצי.

בזכותך השעות הקשות הפכו נסבלות. למדתי ממך דברים שקשורים ללידה. כשאמרת על דפנה שהיא אמיצה, נתת לי להבין שאומץ זה לא רק לקפוץ ממטוס או לעשות באנג'י וסנפלינג. אומץ זה היכולת לקבל החלטה כשקשה וכואב מאד.

רוית, אני שמחה שבחרת במקצע הזה ומקווה שתחזיקי מעמד עם שלושה ילדים ושעות עבודה מטורפות כאלה- לפחות עד הפעם הבאה של דפנה- אגואיסטית שכמוני.

תודה ונשיקות לילי (סבתא של ארבל) דצמבר 2013

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now