היפנובירת'ינג

מזל טוב, את בהריון. מתרגשת ומצפה לפגוש את התינוק הקטן שגדל בתוכך. כל מי שסביבך מאד מתרגש וסביר שפתאום צצים מכל עבר סיפורים . השכנות, החברות, קרובות משפחה מכל הגילאים ישמחו לשתף בסיפורים על הלידה שלהן: על חדר הלידה, על המיילדת, על הרופאה, על התמיכה שקיבלו או לא קיבלו ובעיקר על הכאב בזמן הצירים.

אז זהו, לידה לא חייבת להיות בהכרח כואבת.

לידה היא עבודה קשה (LABOR), לידה היא חוויה משנה חיים שדורשת הכנה, ריכוז, התמסרות, לידה היא אינטנסיבית, עוצמתית, מרגשת,אבל היא לא תמיד כואבת.

אז איך משתחררים מהפחדים מהכאב? איך מפחיתים משמעותית את הכאבים עצמם?

נעים מאוד - היפנובירת'ינג.

היפנובירת'ינג היא פילוסופיה המדברת על לידה כחגיגת החיים, על כך שכל אשה זכאית ללדת כשהיא רגועה, רפויה, עטופה באהבה ונטולת פחד וכל תינוק זכאי לבוא לעולם בעדינות לתוך אוירה של רוגע ושמחה.

נשמע משונה, אה? אז זהו שלא, תוך כדי תרגול היפנובירת'ינג לומדות הנשים להביא עצמן למצב של הרפיה עמוקה כמעט כמו מדיטציה, לשחרר את הפחדים ולהגיע ללידה ממקום של התרגשות, ציפיה ונכונות לפגוש כל דבר שהלידה שלנו תביא איתה.

ההיפנובירת'ינג מדברת על לקיחת אחריות, לקיחת אחריות על התינוק מרגע ההתעברות, דרך ההריון, הלידה ולאורך כל ההורות. היפנובירת'ינג מדברת על שמחה, על התרגשות ועל כל מגוון הרגשות שנמצאים ברגע הזה. ואכן, נשים שמחוברות להורות ולתינוק משלבים מוקדמים נוטות לסבול פחות מכאבים בלידה,אשה שחוותה חווית לידה חיובית ומעצימה תחווה פחות תופעות של דכדוך ודכאון אחרי לידה.

אין זה משנה איזה סוג של לידה תחווה האשה לידה טבעית, לידה עם משככי כאבים או לידה קיסרית, כל זמן שהאשה היתה חלק מהלידה וחלק מקבלת ההחלטות בזמן הלידה, כל עוד האשה הרגישה רגועה ועטופה בכל התהליך, הכניסה לאמהות תהייה חלקה וקלה יותר.

אני נזכרת באותה אם שליויתי בלידה הראשונה שלה, אחרי שהגענו לבי"ח בפתיחה מלאה נאלצה לעבור 2 בדיקות פתיחה כי המיילדת הראשונה שבדקה אותה במיון לא האמינה שאשה בפתיחה מלאה ניראית  כל כך רגועה וחשבה שיש לה טעות ולכן קראה למיילדת נוספת לבדוק אותה.

היפנוזה? ברררר איזה פחד. אז זהו שלא, אל חשש, לא תמצאי את עצמך מקרקרת כמו תרנגולת או ממלאת הוראות מגוחכות אחרות, המילה היפנו' באה לתאר הרפיה עמוקה, הרפיה בה אנו מאפשרות למוח החושב לנוח רגע בצד ולתת לנו להיכנס עמוק פנימה ולהתחבר לעוצמות שלנו וליכולות הטמונות בנו כנשים בלי שום קשר להיסטוריה הפרטית שלנו, עוצמות הנמצאות בכל תא ותא בגופינו עוד מתקופת העוברות. הרפיה עמוקה שמאפשרת לנו להיות מצד אחד בשליטה מלאה על עומצתה ועל היכולת לצאת מההרפיה ולנכנס אליה כאוות נפשנו ומצד שני מאפשרת לנו להתנתק ולהיות בתוך "בועה" כל זמן שאנחנו חפצות בכך.

בקורס הכנה ללידה בשיטת היפנובירתינג לומדים כיצד ה'מיינד' משפיע על הגוף הפיזי ולומדים ומתרגלים טכניקות התומכות בתהליך. ציר הוא בעצם התכווצות של שרירי הרחם ולכן כאשר אנחנו מגיעות לציר ללא פחד אנחנו לא מכווצות והרחם יכולה לעשות את עבודתה ללא הפרעה, אנחנו נושמות נשימות התומכות בצירים, אנחנו רגועות ורפויות והתינוק יכול לעשות את דרכו החוצה בביטחה ובמינימום התערבויות.

במהלך התרגול האשה לומדת להקשיב לעצמה ולהתחבר לאינטואיציה ולהחליט תוך כדי לידה על סמך הנתונים והמצב שלה ושל התינוק מה הן ההחלטות הנכונות לה ולתינוקה ברגע זה ממש. נשים שמתרגלות היפנובירת'ינג מדווחות על לידות קצרות יותר, עם פחות התערבויות ועל התאוששות מהירה יותר מהלידה. נשים שתירגלו היפנובירת'ינג לפני לידה חוזרת מספרות שההיפנובירת'ינג עזר להן להיות קשובות לגופן ולצרכים האמיתיים שלו, שחרר אותן מהצורך "לקדם את הלידה" ואפשר להן להיות ב  BEING ולא ב DOING כמו אותה אשה שליויתי בלידה השניה שלה, כל היום היו לה צירים מרוחקים ומרווחים, כשהגעתי לראות מה שלומה מצאתי אותה שוכבת  מכווצת מכאבים על המיטה , "ככה גם היה בלידה הראשונה, צירים וצירים וכלום לא מתקדם"היא אמרה לי. בלידה הראשונה היא הגיעה לבסוף מותשת לפתיחה מינימלית המאפשרת קבלת אפידורל וחוותה לידה ארוכה מאד והתערבותית. הפעם,אחרי הרפיה קצרה האשה הצליחה להרפות את הגוף וכל ציר שהגיע קיבלה בהמהום קולות נמוכים, פתאום היא הצליחה להתמודד עם הצירים ולקבל אותם, ואפילו טענה שהם לא נעימים אבל בהחלט נסבלים אחרי כחצי שעה הצירים הצטופפו והסתדרו, הגענו לבית החולים בפתיחה 6.

לסיכום, הדבר החשוב ביותר הוא אם ותינוק בריאים, חוץ מזה גם חווית לידה חיובית לא תזיק. אני ממליצה לך לבדוק,לחקור, לשאול שאלות ולמצוא את הדרך שלך בין אין ספור הקורסים והסדנאות המוצעות לך ותמיד לזכור לנשום רגע עמוק, לעצור, לחייך ולזכור שלידה היא חגיגה, חגיגת יום ההולדת של ילדך.

 

 

רציתי לספר איך גיליתי את ההיפנו'. לפני 10 שנים כשילדתי את בתי הבכורה לא שמעתי על ההיפנו אבל מכיוון שבמשך חודש שלם לפני הלידה היו לי צירים כמעט כל לילה אימצתי לעצמי את השיטה של לנסות לנוח ולהרפות ( אחרי שהבנתי שלעלות ולרדת מדרגות ולקפוץ על הכדור כמו שלימדו בקורס ההכנה ללידה רק מעייף אותי) ואימצתי לעצמי כמה מנטרות, דמיינתי את הגוף כמו צינור שבו התינוקת שלי מחליקה החוצה וחזרתי ואמרתי לעצמי שתהייה לי לידה נפלאה שונה לגמרי מהלידות של אמא שלי. 
ואכן בשבוע 42+5 תמרי בכורתי החליקה לעולם בלידה פשוטה ומעצימה ללא תפרים אחרי שהגעתי לבית חולים בפתיחה מלאה..
מאז ילדתי עוד 2 ילדים. וכאשר הפכתי לדולה, עדיין לא הכרתי את ההיפנו' והשתדלתי להגיע עם היולדות שליויתי ללידה כשהן בטוחות בעצמן ובגופן, אחרי שעמדנו מול הפחדים כשהן רגועות ומחוברות.
ואז פגשתי את פאולה אג'י (האשה שהעלתה את ההיפנובירת'ינג מארה"ב לארץ) ותוך כדי השיחה איתה הבנתי שיש לזה שם, "היפנובירתינג" וגם הסברים פיזיולוגים ופסיכולוגים לכל הדברים האלה שאני הבנתי בקשר לעצמי בצורה אינטואטיבית. זהו, מאז אני פה. בהתחלה רק כתומכת ועכשיו גם כמדריכה.

 

מעוניינת בפרטים נוספים? מוזמנת לפנות אלי.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now