ממליצים עלי:

-רוית היקרה,

יש דברים שפשוט לוקח להם זמן להתבשל- כזה הוא מכתב התודה הזה.

כתבתי לך לא פעם תודה על הליווי המדהים בלידה של נטע ובכל זאת היה חשוב לי להעלות כמה מילים על הכתב. היום, ממרחק של אוטוטו שנה אחרי אני עדיין לא מאמינה שעליתי על המתקן הכי הכי מפחיד בלונה פארק ולא רק שרדתי לספר אלא גם נהניתי בטירוף. הנוכחות שלך בלידה כל כך עזרה לי להתמקד בגוף שלי, בתחושות, אני חושבת שרק בזכותך באמת יכולתי לשחרר את השליטה ולהתמסר ללידה. ידעתי שאני בידיים טובות. הלידה של נטע היתה חוויה כ"כ עוצמתית וחיובית שלפעמים עצוב לי לחשוב שלא אוכל לחוות אותה שוב (את אותה לידה ספציפחת כמובן). התמיכה שלך היתה כ"כ מדויקת, רגישה, רכה וזורמתכך שקשה לי להאמין שחצי רגע קודם היינו זרות גמורות.

רציתי לומר תודה על כל הליווי מאז הלידה- בפייסבוק, בוואטסאפ, תמיד היית זמינה כאילו אין לך עוד 100 בנות ונכדים לדאוג להם, ושלושה ילדים ובן זוג... יש בך כ"כ הרבה רוגע וסבלנות.

תודה גם מאלכס ומנטע הגוזלית המתוקה.

בהמון אהבה והערכה ,רותם.

-רוית הדולה המהממת.

התעצלתי קצת לכתוב מכתב המלצה על הלידה הראשונה שלנו עם רוית אז במקום יש סרט בלשונית אחרת המראה את כל העבודה הקשה של רוית בכמעט יממה.
הלידה נגמרה ללא תפרים/קרעים אבל היה אפידורל בסוף לעומת זאת...

הלידה השנייה עם רוית הייתה פשוטה קסומה.
נתחיל בזה שהיא נחשבה הדולה שלי כבר בשבוע 5 וליוותה אותי מאז ועד הלידה ועדיין עוזרת לי אחרי. למדנו לקחים מהלידה הראשונה. רוית הכינה אותי בצורה מושלמת. 
בזכות כל זה הצירים כאבו הרבה פחות (לא הייתי צריכה לצעוק בצירים) הלידה הייתה קצרה, קלה וטבעית.

רב הלידה התנהלה במקלחת ורוית הייתה איתי כל הזמן, עם כל אהבתי לבעלי המדהים ברגעי הצירים רציתי רק את רוית כי רק היא הצליחה להקל עליהם עד לרמה שאפשר להגיד שהם לא ממש כאבו.

התוצאה כמובן - אמא בריאה, בלי תפרים/קרעים/צורך בדקירה כלשהי ותינוק בריא ויונק כמו אריה קטן.

נתראה בשלישית ואולי אף ברביעי. לא יולדים בלי רוית!

אוהבים המון

אירה איציק תום ודין.

 

-אין ספק שבלי הליווי של רוית חווית הלידה והלידה בפועל היו שונות לחלוטין.
עוד בפגישות המקדימות רוית השרתה עלינו תחושה של ביטחון ונתנה לנו המון ידע וכלים לקראת היום הגדול.  כבר מהפגישה הראשונה היתה לנו תחושה שיש לנו על מי לסמוך וחשוב מכך עם הזמן, בזכותה, הצלחנו לסמוך על עצמנו ועל הזוגיות שלנו, שיחד נצליח להתמודד עם אתגר הלידה המורכב. 
בלידה עצמה רוית היתה שם לאורך כל 27 השעות הלא פשוטות שעברנו. למרות שהדברים לא התגלגלו כמו שפינטזנו עדיין זכינו בלידה טבעית ומעצימה כמו שייחלנו לעצמנו. רוית לא נחה לרגע והציעה פתרון ומענה לכל קושי שהיה בדרך. ארגז הכלים שלה עצום והיא יודעת איך ומתי להעזר בכל כלי במינון ודיוק מקצועיים להפליא. רוית תימרנה בין הצוות הרפואי, המשפחה ובינינו באופן מושלם ואיפשרה לכל אחד את המקום שלו. בפאן היותר אישי רוית פשוט נכנסה לנו ללב וזה ממש מרגיש שהיא חלק מהמשפחה.
זכינו ואנחנו ממליצים בחום רב מאוד למי שרוצה חווית לידה מעצימה ומקרבת.

תודה, סיון (ינואר 2016)

 

 

-רוית היקרה,

רצינו להודות לך על שהפכת את חוית הלידה שלנו למרגשת ומשמעותית כל כך, רוחנית ופיזית.

זכינו לליווי והדרכה שלא הבנו עד כמה היינו זקוקים להם עד רגע האמת. בזכותך הצלחתי והצלחנו להאמין ביכולות שלנו כזוג וכמשפחה. הרגשנו אותך מעורבת, קשובה, רגישה וגם כשוחה כשצריך- מפקדת תחת אש!

הדרכת והראית לנו את הדרך במסע מחוץ לזמן כואב ומכונן.

אנו מכירים תודה על הנוכחות המקצועית והמדוייקת שלך. על האפשרות להשען ולצעוד בבטחה ולהביא את יובל לעולם.

אוהבים מלא

דניאלה, אוהד ויובל

 

-ההמלצה של אדי

~ קצת מהצד של הבעל ~
רוית נתנה לנו תחושת ביטחון ורוגע בכל הדרך.
התקשרו והתייעצנו מתי שרצינו, תמיד היתה לה עצה טובה, חכמה ועוזרת.
ברגע האמת התקשרנו ותוך מס' דקות הגיעה אלינו, הרגיעה אותנו שהכל בסדר, שנתכונן, הזכירה לי ללטף וללירן לנשום. 
העבירה תחושה שהכל בסדר, שזה תהליך טבעי, שהכל בסדר.
בחדר לידה היא עזרה לנו לשמור על ההחלטות והרצונות שהעברנו לה לפני הלידה, 
בתוך כל סערת הרגשות היא היתה אי יציבות, אמא רגועה ומרגיעה.
הזכירה לי לשתות, לנשום ולהירגע.

ממליץ בחום לכל הזוגות שמתלבטים האם כדאי ואת מי כדאי ( :

וזה רק מהצד שלי, כן? 

 

- מכתב מאורלי

עוד לפני שנכנסתי להריון היה לי ברור שאלד עם דולה.

עם כל הפחדים, החששות והלא נודע שבחוויה,

רציתי שתהיה לידי מישהי שהיא רק בשבילי.

שמבינה... שיודעת...

החיפוש היה מפרך, שוחחתי עם המון דולות

ונפגשתי עם ארבע מהן.

שנייה לפני שויתרתי על הרעיון,

השתכנעתי לתת עוד הזדמנות.

ואז נפגשנו עם רוית.

רוית ליוותה אותנו החל מפגישת ההיכרות דרך המפגשים לפני הלידה ובטלפונים לקראת המועד עד ליום עצמו. ביום של הצירים הגיעה לביתי ועזרה לי להתמודד עם הצירים בעזרת מכשיר הטנס (שהיה הצלה בפני עצמו) ובעזרת תנועתיות ומקלחות.

היא נסעה איתנו לבית החולים (והגעתי עם פתיחה של ארבע בלידה ראשונה), והייתה איתי לאורך כל הדרך (שהייתה לא קצרה עוד כ 13 שעות מההגעה לבית החולים ועד יציאתו לאוויר העולם).

היא עמדה לצידי ותמכה בי ברגעים הפשוטים יותר (שום דבר לא באמת פשוט עם צירים) וגם ברגעים הכי קשים וכואבים. היא תמכה בבעלי ותדרכה אותו ואיפשרה לו להיות שם בשבילי. היא הסבירה לנו כל הזמן מה קורה, מה יכול לקרות ומה האופציות שעומדות לפנינו. היא סייעה לי לדבוק בתוכנית הלידה שלי אך גם עזרה לי לקבל את הסטייה ממנה.

רוית גם נשארה איתי אחרי הלידה וניסתה לעזור לי לעבד את הכול ברמה שהייתי מוכנה בשלב הזה. לא פחות חשוב מכך (ואפילו יותר) היה המפגש איתה אחרי הלידה שבה הציגה את הדברים החיוביים יותר במהלך כל הלידה וכך יכולתי לזכור את החוויה בנימה חיוביות.

לסיכום לכל המתלבטים והמתלבטות אני ממליצה בחום על דולה באופן כללי ועל רווית באופן ספציפי. אני לא יודעת איך זה היה נראה אם היא לא הייתה לצידנו.

ובנימה אישית, רוית, המון תודה על חלקך בכניסתו לעולם של הראל.

בטוחה שכשהוא יגדל גם הוא יהיה אסיר תודה.

אוהבים אותך ומוקירים תודה,

אורלי, ליאב והראל

 

-נשמה יקרה שאת.

בחרתי אותך מתוך אינטואיציה שתהיי נכונה עבורי ויחד עם זאת לא היה לי מושג ולו הקלוש ביותר, מה יהיה.

זאת לי לידה ראשונה, הפלא הראשון שהתרחש בחיי.

והנה הגענו ליום שבו הצירים התחילו. כבר מן ההתחלה היה בי שקט, כי היה לי אותך.

הנחת אותי בשלווה ואהבה ונשארנו בבית עד לרגע שכבר הצירים החריפו והחלטתי לנסוע לבית החולים.

שם, השתלשלות האירועים היתה כבר מחוץ לשליטה, הכל התעכב מחוסר מקום ועומס של נשים במיון היולדות.

כך שנדחתה השעה לקבל את האפידורל וכאבי הגוף הגיעו לרמה שלא יכולתי לשאת.

ואת היית איתי, ובתוך הכאוס, נתת לי אהבה ועזרה. כשסוף סוף קיבלתי את האפידורל הכל נעצר והייתי על המיטה במשך 22 שעות, היית איתי, בכל דקה.

כשהמילדות לא היו שם בהפוגות ארוכות, את טיפלת בי במסירות ונתינה גדולה. את היית הנשמה הטובה שעזרה לי למצוא את השקט בחזרה. בכאב, בלחץ , בחרדה של הסתבכות הלידה.

דאגת לצרכי הגוף, כמו אחות מסורה והשכלת לפתוח בי מעצורים שהיו תקועים בנשמה.

נתינה מלאה.

בחכמה ורגישות נדירה.

את היית כל כך נכונה.

ברגעים כאלה קשים, אני מאחלת לכל אישה שיהיו סביבה רק מלאכים טובים כמו הנשמה שאת.

אישה יקרה

תודה מעומק ליבי!!

הילה

 

 -לרוית היקרה

.בתקופה קצרה מאוד, בעדינות ובנועם, נכנסת לחיינו,ברגע המשמעותי ביותר-הולדתו של הדר

.את היית עבורי עוגן, מקור לידע ולבטחון,, "המבוגר האחראי" בזכותך נחה עלי שלווה

.היו לי בהתחלה חששות כשרק הכרנו, איך אישה זרה, כל כך נערית וצעירה, תיכנס לנעלי הדמות שבניתי לי בראש

.מהר מאד הבנתי שמדובר במלאך אמיתי, אשת מקצוע וחברה

.מאחלים לך הרבה הצלחה בהמשך דרכך, שתמשיכי בעבודת השליחות שאת עושה

.ומודים לך מאד

שירה דרור והדר

 

ההמלצה של אופיר-

רצינו להודות לך - על הליווי, התמיכה, השהות איתנו לאורך יום ארוך ומתיש, והסבלנות האין סופית שלך. אני שמח שהיית איתנו במסע הזה, שבסופו הראל המדהים הצטרף אלינו :) ואני מאחל ליולדות נוספות, לזוגות נוספים, שתהיי עימם במסעות שלהם. אין ספק שאיתך, זה נעשה ברור יותר לאן צריך ללכת. המון תודה

 

ההמלצה של נעמה-

חייבת חייבת להמליץ על רוית

דיברתי עם כמה דולות בטלפון,  ומהשיחה עם רוית היה לי ולבעלי ברור שנרצה לעבור את התהליך איתה (משיחת ההיכרות ופגישת ההכנה הבנו עד כמה צדקנו)- את פגישת ההכנה פיספסנו כי איילת נולדה מוקדם מהצפוי

כשהתחילו צירים כמובן יידענו את רוית בטלפון אבל החלטנו לקרוא לה רק כשבבית היולדות הודיעו לנו שאכן אלד היום ואני ממש זוכרת את הצירים עד שהיא הגיעה והצירים לאחר מכן, אי אפשר להשוות את ההתמודדות. לפני הלידה דיברנו על הרפיית הגוף וגם קיבלנו המון הסברים בקורס ״היפנובירת׳ינג״. חייבת להיות כנה ולהודות שלא באמת חשבתי שאפשר להרפות את הגוף הזמן ציר, אבל מהשנייה שרוית הגיעה והדריכה אותי עם ההרפיות הצלחתי! ואכן עברנו כולנו ל״מוד״ רגוע.

בזכות האווירה שהייתה הצלחנו לעבור את שעות הלידה בשיחות, הרפיות ודמיון מודרך, תוך זמן קצר בעלי הבין מרוית איך לעזור לי, או כמו שרוית הסבירה את זה בפגישת ההיכרות ״אנחנו הצוות שלך ללידה״ ובאמת הרגשתי שהיינו צוות של שלושה אנשים (ותוך זמן לא ארוך הפכנו לארבעה-כולל איילת הקטנה) אני לא אגיד שלידה לא כואבת ולפעמים מתישה/מלחיצה אבל כן יכולה לומר שהיה תהליך שהשאיר הרגשה של חוויה

עוד דבר שחשוב לי לציין הוא הטאקט והאינטליגנציה הרגשית המופלאה של רוית שבזכותה היו לנו במשך הלידה ואחריה שיחות מדהימות ושלאחר הלידה בזמן שבעלי ליווה את איילת לבדיקות רוית הבינה שלא נוח לי שהמשפחה תגיע וחיכתה איתי במשך כל ההתאוששות (בלווי תה מיוחד שאושש אותי מהר)

לסיכום; הייתה חוויה מעצימה ומקווה שבכלל לא חד פעמית,תודה רוית

 

-סיפור הלידה של אילה                                                                                                                                 בס"ד

את ההריון של אילה העברתי בתחושות  מעורבות. הוא הגיע בהפתעה, לקראת אמצע החודש השמיני להריון התחלתי לחשוב על הלידה ובעיקר על דולה. אני יודעת, זה מאוחר מאד, אבל רק אז הגעתי להבנה כי הנה זה קורה, אין דרך אחורה, ועדיף להתכונן לזה.

בלידה הקודמת ילדתי בבית חולים רחוק מהבית עם מיילדת פרטית והיו את הסיבות לכך, בכל זאת הייתה זו לידה ראשונה אחרי ניתוח קיסרי ותינוקת קטנה שהוערכה בארבע קילו מכובדים. הפעם החלטתי שאני במקום אחר. כבר עברתי לידה נרתיקית, בתי חולים יחששו פחות ליילד אותי, ואני גם מקווה מאד שהפעם הערכת המשקל של התינוקת שלי תהיה נמוכה מארבע קילו.

התחלתי לברר על דולות באזור ירושלים. קבלתי המלצות ומספרי טלפון אבל משום מה גם אלו ששמען הלך למרחוק לא בדיוק נתנו לי את התחושה אותה חיפשתי. אחרי כמה טלפונים מעצבנים הבנתי גם מה אני מחפשת. אני לא רוצה רק ידע מקצועי וכלים אלא גם, חשוב לי לא פחות, העידוד הנפשי והתחושה שאני מצפה לקבל מהדולה שלי.

אני יודעת שבלידה הקודמת נתקעתי באמצע, לקחתי אפידורל כי התפתחה בצקת והרגשתי שאני לא יכולה לעשות שום דבר כדי לעזור לעצמי להתקדם. התחושה שלי אחרי הלידה הייתה קשה מאד. הפעם ידעתי לזהות את הצורך שלי לקבלת תמיכה נפשית ורגשית עוד במהלך החיפושים אחרי דולה.

במהלך שוטטות באינטרנט בין אתרים וכתבות על דולות הגעתי לאתר של רוית. רוית כתבה על עצמה כמה מילים, העלתה סרטון לידה ותמונה. לא היה שום דבר מיוחד במה שקראתי וראיתי אבל משהו ברווית גרם לי להרים את הטלפון ולהתקשר אליה.

השיחה איתה הייתה נעימה מאד. היא שמעה ממני על הלידה, כששמעה שאני דתיה הוסיפה סיפור על לידה של זוג דתי שלוותה ועל ההבנה שלה לגבי ההלכות הקשורות ללידה ואז כשדברנו על התאריך היא אמרה: מצטערת, אני תפוסה. יש לי כבר 4 לידות בחודש הזה ואני לא לוקחת יותר מארבע...

זו הייתה בשבילי אכזבה. בקושי הכרנו אבל הרגשתי שהיה יכול להיות פה משהו ואחרי שסיימתי את הטלפון בהבטחה שלה שתבדוק לגבי אחת היולדות שלה אם הולכת לניתוח בסופו של דבר התקשיתי להרדם.אני זוכרת שבעלי שאל בפליאה: "אבל למה את כל כך מתאבלת, רק התחלת לחפש תומכת, אז מה אם היא תפוסה, יש הרבה אחרות". אבל אני כבר הרגשתי שמצאתי את המלווה שלי.

אחה"צ כשאני בין פגישה לפגישה בעבודה אני מקבלת SMS  מרוית שאומרת היא פנויה ללידה נוספת ואם אני עדיין מעוניינת אני יכולה להתקשר. וואו! איזה כייף! חזרתי לרווית וקבענו להיפגש פעם ראשונה פגישה שלא תחייב אותי עדיין רק כדי להכיר קצת ולהבין האם אנחנו אכן הולכות על זה יחד. התחושה שקבלתי מרווית כל הזמן הייתה שאני אבדוק מה טוב בשבילי ואעשה את הבחירות המתאימות בלי שום לחץ מצידה, מה שגרם לי כמובן לרצות מאד לקבל את הליווי המתחשב שלה בלידה שלי.

תוך כדי שאנחנו מתכננות את המפגש הרשמי הבא שלנו אני נכנסת לתשיעי ולילה אחד אני מתעוררת מצירים מוקדמים שמכניסים אותי להיסטריה. למחרת אני מרימה טלפון לרוית ואומרת לה: "החלטתי שאני לא צריכה דולה. אני רועדת מלידה, אני לא יכולה לחשוב על מה שהולך לעבור עלי. אני רוצה רק לרוץ לבית החולים עם הציר הראשון ולקבל אפידורל עד הסוף". רוית מעודדת אותי לחשוב על התגובה ההיסטרית שלי לצירים. עד עכשיו אמרתי שאני רוצה לידה טבעית בלי משככי כאבים, שאני יודעת להתמודד עם הכאב, שעשיתי את זה בפעם הקודמת כשהעברתי כמה ימים עם צירים איומים בלי לבקש אפידורל. אבל פתאום אני נשמעת אחרת, הידיים רועדות ואני לא נרדמת בלילות מרוב פחד, לא רוצה לחזור לשם, לא רוצה להיזכר בסיוט הזה. רוית מציעה להגיע כבר למחרת לפגישה שלנו כדי שנוכל לעבוד על מה שעלה פתאום. היא מעודדת אותי ואומרת לי להאמין בגוף שלי שייצר את הצירים האלו כדי להציף את כל התחושות המודחקות מהלידה הקודמת על מנת שאוכל להתמודד איתם לפני שאני מפתחת שוב לידה ונתקעת באותם מקומות. היא גם אומרת לי: "רותי. אין שום ציר לחינם. אם לא ישנת בלילה כי היו לך צירים תדעי שהם חסכו לך זמן מהלידה". וזה משפט שמעודד אותי מאד אחרי הימים הארוכים שעבור עלי בלידה הקודמת עם צירי סרק.

היא מגיעה אלינו הביתה. אני לא מאמינה שהיא נוסעת עד אלי אבל היא אומרת: "אני רוצה להכיר את הדרך כדי שאוכל לעשות אותה גם באמצע הלילה בזמן אמת". אני ובעלי יושבים איתה ערב שלם ומעלים זיכרונות מהעבר ותקוות לעתיד.

יום התאריך חלף. אני הסתובבתי, טיילתי ולא נחתי לרגע, כדי שזה יקרה סו"ס. ובערב ירדו לי המים. למחרת בבוקר יש צירצורים קטנים ואני מנסה ללכת לרפלקסולוגיה כדי לקדם, מה שלא כל כך עובד ואחרי כמה שעות רווית אומרת שהגיע הזמן ללכת לבית חולים. בכ"ז ירדו המים. אני מגיעה להדסה עין כרם על פי המלצתה ושם מתחשבים בבקשתי ולא עושים בדיקה פנימית כדי לא ליצור זיהום מאחר וכבר ירדו המים. רווית איתי כל הזמן. בין בדיקה לבדיקה היא מעודדת, משקה אותי בשיקויים למיניהם ועולה ויורדת איתי את המדרגות.

אני יוצאת עם מלווי המסורים החוצה ומסתובבת איתם באוויר. אני בעד להסתובב שוב כדי להחזיר את הצירים שברחו בינתיים ורוית אומרת לי: לכי לישון. את צריכה לעשות ריסטארט, לצאת מהמצב הזה. תלכי לישון וכשתקומי ננסה שוב. אני מתנגדת אבל אחרי כמה סיבובים שהיא עושה איתי וצירים כואבים שמתחילים שוב אני מרגישה שבאמת אין לי כוח לעמוד על הרגליים. אני עייפה ובא לי רק לשכב במיטה. לפני שאנחנו עולים חזרה למחלקה אני אומרת לרוית: "אין לי כוח לכל זה. אם בבוקר יש שוב בעיות אני רוצה ניתוח. נשבר לי". היא אומרת לי: "רותי, מה שאת מחליטה זה מה שיהיה. רק את יודעת מה טוב לך". אחרי הלידה היא אמרה לי: "בדיוק כשאמרת את זה היה לך ציר רציני ואני חשבתי, הנה זו התינוקת שלך שמסמנת לך: אני לא רוצה ניתוח".

הולכים לישון. רוית על כיסאות במסדרון ובעלי על הכורסא לידי. אני קופצת מהשינה לציר חזק, נעמדת על ארבע במיטה ועוברת אותו איכשהו, ופתאום שורף לי. אני צריכה ללדת.

פתאום רוית לידי, אני שומעת אותה אומרת לי: "תנשמי רותי, פו פופו" אני בוכה לה: "היא לא מרשה לי לדחוף" ונושמת איתה, עוד ציר תוקף אותי כנראה במעלית שמובילה לחדרי לידה ואני חושבת שלא אצליח להתאפק אבל בסוף הנצח הזה שנמשך כנראה 5-7 דק' אנחנו מגיעים לחדרי הלידה. נכנסים לחדר בו הייתי קודם במוניטור וחשבתי שאני הולכת לניתוח, עוברת לי מחשבה בראש שזהו זה, ניתוח כבר לא יהיה כאן בעזרת ה'. הכאב משמח ומרגש אותי, זה החלום שלי שמתגשם, ללדת סוף סוף.

אני כולי שם, בתוך התהליך המופלא הזה והמילים של רוית: "הגוף שלך יודע ללדת, רק את יודעת מה טוב עבורך" נעשות האמת המוחלטת. בחלומותי לא האמנתי שאתפקד כך!

המיילדת המקסימה אומרת לי: "את יכולה ללדת גם על ארבע" מן הסתם היא לא חשבה שיש לה סיכוי גם אם תרצה להתווכח איתי, ואני נעמדת על ארבע, אפילו לא מסכימה להוריד את החלוק שלי שלבשתי כי כבר מרגישה את הלחץ מתחיל שוב. אני לא יודעת אם היו שתיים או שלוש לחיצות. זה היה מהיר מאד אבל אני זוכרת את הלחץ שאולי אלחץ ככה שעה שלמה ושום דבר לא יקרה ובין הגניחות החייתיות שלי אני צועקת: "משהו זז שם? זה עושה משהו?" וכך אני מזמינה את הצוות לעודד אותי ולהגיד לי בדיוק מה שאני צריכה לשמוע: "בטח! את דוחפת נהדר! היא כמעט בחוץ!" אני מרגישה את השריפה שם ממש לפני שהראש יוצא וצועקת: "אני לא מרשה לכם לחתוך אותי! תמרחו לי שמן!" ורוית שולפת את השמן שלה כי הדברים שלי בתיק שנמצא שבע קומות למעלה...

שורף לי נורא ואז הלחץ משתחרר קצת, אני מבינה שהראש יצא, המיילדת אומרת לי להתאפק ורוית נושמת איתי כמה נשימות עד שאני דוחפת עוד טיפה והתנוקת שלי בחוץ, היא יורדת לידיים של המיילדת שאומרת לי, הנה התינוקת שלך, אני מעבירה לך אותה מלמטה, ואני זוכרת שאני מתכופפת ומביטה בחוסר הבנה בגופיף הזעיר והאדום הזה שהיא מושיטה לי בין הרגליים. אני תופסת אותה בידיים רועדות ומתחילה לצעוק, לבכות ולצחוק תוך שאני אומרת שוב ושוב: "אני לא מאמינה! היא בחוץ! אני לא מאמינה! עשיתי את זה! היא פה! את פה!"

אני אסירת תודה לאלוקים שכיוון אותי להגיע לרוית, שגרם לי להתקשר דווקא אליה מכל הדולות ולהזמין אותה להיות איתי בחוויה העוצמתית הזו שאין שניה לה, ולהפוך אותה למציאות שעולה על כל החלומות.

רותי.

 

-רוית המדהימה

רוית כמו שאת יודעת ומכירה אני אמא לשלוש בנות מקסימות ודי גדולות יש לציין , הלידה הזו לידה רביעית, לידה שלא היתה במכוון.

ורצה השם ויצא בן קראתי לו בשם איתי.  

הבחירה מי יהיה לצידי היתה בחירה חשובה וקשה .

לא היתה לי ההתלבטות בדולה הייתי החלטית לגמרי , ידעתי כי אני מכניסה אדם זר בחוויה אינטימית ורגשית כל-כך, מצד שני, אדם אובייקטיבי שיכולה לעזור לי המון.

את הדולה הראשונה שהתקשרתי וישר ידעתי שיש  קליק והולכים על זה.

במפגש הראשון שלנו כבר מהרגע הראשון שראיתי אותך ידעתי שאיתך אני ילך עד הסוף, הכימיה הייתה מדהימה הרגשתי כאילו אנחנו חברות שנים ,נפרדנו מהפגישה וידעתי שאת הכי מתאימה לי, הרגשתי ביטחון (מה שלא היה לי) וחוסר דאגה לקראת הלידה הקרבה,  הייתי במצב רגשי מאוד קשה  עזרת לי להתמודד גם בזה ועל זה אני אודה לך גם בהזדמנות זו .
תמיד ידעת להרגיע , לייעץ ולתמוך (לא רק בנושא הלידה). המגע, היחס האישי והחם במהלך כל הלידה, העידוד ללא הפסקה, תמיד ידעת להיות שם כשצריך, ביום שהצירים התחילו ידעת איך להדריך בטלפון ותוך כדי להתארגן למפגש הלידה שלנו גם בשעות הקטנות של הלילה  ,ידעת להגיע בזמן, בזכותך הלידה בבה"ח הייתה קצרה ולא מתמשכת שעות.  

ידעת לעשות עיסויים במקומות שצריך דאגת לתת לי מים אחרי כל ציר ושתצלמי אותי ברגע המרגש ביותר (אגב אחלה תמונות לא פספסת אף רגע , אה.... רגע.... פיספסת תמונה איתך ביחד , ועצוב לי על כך, אבל אל דאגה אנחנו נמצא רגע להצטלם יחד, זה יבוא אני מבטיחה)

הליווי בהתאוששות היה מדהים, מכל ארבעת הלידות שעברתי, הכי נהנתי מהלידה הזו , הבנתי כי עם יש איתך משהוא עם ניסיון  רב וידע עצום ועשיר כ"כ מדריך אותך במהלך הלידה, הלידה יותר קלה ויותר מהנה , עד כה הבנתי כי הלידות הם סבל אבל בזכותך הבנתי כי הלידה יכולה להיות חוויה בלתי רגילה ומהנה ולא נסבלת כמו רוב הלידות,אין ספק שבזכותך היינו רגועים ונינוחים יותר ושההחלטה לשתף אותך באירוע הייתה ללא ספק הכי נכונה ושמעותית בחיי.

תודה על החיוך והרוגע, המסג בגב, העידוד, הזמינות, החברות, והמסירות .

אין מילים בפי להודות לך על הליוי בלידה של איתי הבן הרביעי שלי  

ואני זכיתי בחברה 

אוהבים מירי וכל משפחת בלו......

 

-היי רוית,

אני מניח שמתוך העשרות הרבות של מכתבי ההמלצה שקיבלת במהלך השנים, אני הגבר היחיד שכתב לך לגמרי לבד. זה רק בגלל שבזמן הקצר שעבר מאז הלידה שלנו, לשרית אשתי פשוט אין רגע דל לכל מה שאינו טיפת מים, חתיכת אוכל או שעת שינה. ככה זה כשנוגה היקרה שלנו מתנהלת כמו סרט אקשן נונסטופ, מהירה ועצבנית שכמותה. מצד שני, אני שמח לשתף אותך בתחושות של החוויה הקסומה שעברנו איתך מהזווית האישית של אב מאושר

נוגה (או נוגי, בייבי, תינוקל, קרחצן - כל האפשרויות נכונות) היא הסיבה המופלאה לכתיבת שורות אלה. מי שעכשיו מפגינה יכולת מולטי-טסקינג מרשימה של יניקה, בכי, הפלצות והתפתלות בו זמנית, הייתה אך לפני פחות מחודש עוברית מתפנקת בבטנה של חציי השני. הגברת ואני ידענו מראש שאנו מעוניינים בלידה ראשונה טבעית לגמרי ונטולת מעורבות הורים או חברים. לכן חיפשנו דולה, שתעזור לנו לעבור בהצלחה את הלידה שכה חששנו מפניה

בתור אנשים יסודיים מדי בכל תחום בחיינו, התייחסנו לבחירת הדולה המלווה שלנו כפרויקט לכל דבר. ביקרנו במגוון פורומים, חיפשנו המון בגוגל והתוודענו לעשרות מקצועניות בתחום. לאחר מספר שבועות צמצמנו את הרשימה לשלוש פיינליסטיות, המובחרות שבמומלצות, ויצאנו לסבב פגישות היכרות. את היית האחרונה מתוכן. עוד במהלך השיחה על הספה בביתך, בין לגימה מכוס תה הצמחים לבין ליטוף החתול היפהפה שלך, כבר ידענו שהיה שווה לחכות. ככה זה כשיש אהבה מביקור ראשון

מהרבה לפני ששילמנו לך מקדמה בכלל ועד הרבה אחרי שהלידה הסתיימה, היית ועודך תמיד לצדנו - בשיחות טלפון ממושכות, במיילים עם קישורים ובהודעות טקסט מרגיעות. בתחושה שלנו, גם אם היינו משלמים לך שכר גבוה פי חמישה, עדיין היינו זוכים לשירות שמצדיק אותו לחלוטין. לא חסרות סיבות לכך. חוץ משתי הפגישות שלנו אצלך חודשים לפני הלידה, הגעת אלינו ביוזמתך לשתיים נוספות, כששרית כבר התקשתה להתנועע; בכל פעם שנזקקנו לעצותייך החיוניות, הרעפת עלינו מניסיונך העשיר בסבלנות אין קץ ובכל שעה של היום; ואפילו לאחר הלידה המשכת לעקוב אחר שלומה של נוגה על בסיס יומי כמעט, ולא חסכת בהמלצות, חיזוקים והסברים.

אלא שמבחינתנו מה שהכי חשוב, היה כמובן רגע האמת, שמגיע בסוף תשעת החודשים שהביאונו עד הלום.מרגע שהופעת במהירות הבזק בחדר הלידה שלנו (רבע שעה בלבד לאחר שהתקשרתי), ניווטת בקולך ובמגעך המרגיעים והנעימים את התינוקת הראשונה שלנו מהים הסוער של הלידה המהירה מדי לחופים השלווים של אחיזתה בזרועותינו. אנו אסירי תודה לך על כל השקט והביטחון שנתת לנו במסע המרגש הזה, ומילים אלה הן דרכנו הצנועה להביע בפנייך קמצוץ מתחושה זו.

תודה רבה מכל הלב,

יואב מלמד.

 

-לרוית היקרה,

המון תודה על הכל, על הליווי הצמוד לפני ותוך כדי הלידה, על שנתת לנו מרחב להישאר מי שאנחנו עם המון כבוד, חום ורגישות. ושעזרת לנו לעזור לנוגה להגיע לעולם בדרך שלה.

לא יכולנו לבקש יותר.

בהמון אהבה, ברק ונטע (ואני בטוחה שגם בשם נוגה)

 

-חודשיים לאחר הלידה אני סוף סוף מתפנה לעשות זאת.להוקיר תודה לכמה אנשים מדהימים לאורך הדרך.כל מי שממש מכיר אותי יודע כמה חששתי מהלידה , לאורך כל ההריון ניסיתי להבין ממה ניזון הפחד שלי, אילו סיפורים הפנמתי במהלך השנים שהיו שגויים לגבי האירוע המכונן הזה שמעניק חיים לעולם.היה לי ברור שאני הולכת לחוות את זה בדרך שלי ושאני רוצה אנשים מיוחדים שידברו על שמחה ורוגע ולא על תסריטים הזויים של לידות הוליוודיות תלושות מהמציאות.לדולה המהממת שליוותה אותנו הגענו בעקבות המלצה של אורית המקסימה (מדריכת ההכנה ללידה בשיטת היפנובירת') שכל תיאוריה היו מדוייקים לגבי רויתוש.רוית לוין האחת והיחידה , ליוותה אותנו במסע הזה , היתה זמינה לכל שאלה טרם הלידה ובמהלכה...הלידה שלי ארכה 36 שעות, במהלכן רוית היתה שם בכל נימי לבה ונשמתה העניקה את כל כולה במאת האחוזים בנעימות, הקשבה וטוב לב שובי לב.עברה איתי כל ציר, הזכירה לי לנשום, עיסתה את גופי המצורצר והיתה שם בכל ליבה.36 שעות שרוית היתה נוכחת, לא חצי רוית , לא קצת מרוית , 36 שעות של נוכחות מלאה ותמיכה בי ובנוה. ממליצה לכל היולדות בחום.שמחה על הבחירות שעשינו , בשל כך כל החווייה הזו היתה מדהימה בעיניי, קירבה אותי אל עצמי והכי חשוב הביאה לנו את המתנה היפה מכולם בדרך מקסימה ורגועה.זוהר.

 

-ההמלצה של דפנה: עם רוית ניפגשתי מספר שבועות לפני הלידה. זו היתה לידה ראשונה ולא ידעתי למה לצפות, ומה הקשיים שאני עלולה להיתקל בהם, ולכן גם לא ידעתי איך לבחור דולה, הרגשתי בנוח איתה וזה הספיק לי בשביל להחליט להמשיך איתה. שבועיים אחר כך, בשבוע 28, כבר הזעקתי אותה ולמרות שזה ממש לא היה הזמן בו הייתי אמורה ללדת, היא היתה שם בשבילי. אני יכולה לומר בבטחון מלא, שאם רוית לא היתה איתי בחדר הלידה, הייתי יולדת כבר באותו יום. היא ידעה לגעת בדיוק בנקודות הנכונות (בגוף ובנפש) ובעזרתה הצלחתי לעצור את הלידה עוד חמש פעמים, ובכלל להחזיק מעמד שלושה שבועות בהם דיברנו כל יום (אני והיא, אבל גם בעצתה אני והעובר) וסיכמנו שישאר בפנים כמה שיותר ושיגדל וישמין כמה שיותר וזה ממש עבד! (נולד ב 30+5 2015 גר' ומאז לא מפסיק להשמין..).גם בפעם השביעית בחדר הלידה, היום בו ילדתי, רוית היתה והדריכה אותי ואת אמי ובעלי ויחד העברנו 12 שעות נטולות אפידורל (למרות ששכבתי והייתי מנוטרת כל הזמן), שבסופם ילדתי את בני בלידה טובה מאוד.אז למרות שהייתי מאושפזת שלושה שבועות בהם דיממתי ללא הפסקה ולמרות שילדתי בשבוע מוקדם מאוד, לאורך כל הדרך הייתי אופטימית ויצאתי מכל החוויה הזו בהרגשה מאוד חיובית (היכונו לחרוז..) הרבה מזה בזכות רוית

 

-מאיפה אתחיל?? הריון ראשון שלנו... אני מקבלת "הנחיה" מההומאופתית שלי- תשיגי לך דולה ללידה. אני לא מכירה אף אחת שעברה לידה עם דולה, לא חברות, לא משפחה, כלום. מה אני אמורה לעשות? חיפוש בגוגל?!? באופן די מוזר, כן. נתחיל משם ונזרום. האינטואיציה שלי כבר תעזור לי בבחירה.

שוחחתי עם 5-6 (!!) דולות, ואף נפגשתי איתן. אני חייבת לומר שמדובר בעם מיוחד- רובן היו מקסימות ונעימות ונשמעו לי די מקצועיות. את נשארת אחרונה חביבה בסבב ההיכרויות. מס' פעמים נאלצנו לדחות את פגישתנו הראשונה, כי מסתבר שאת מבוקשת ועסוקה...אבל זה לא הרתיע אותי, להפך... רק חיזק בי את ההרגשה שאני חייבת לפגוש אותך. כבר משיחת הטלפון הראשונה שלנו משהו הרגיש לי שזה זה. נפגשנו, זרמנו בשיחה למעלה משעה, ואצלי בלב ההחלטה כבר התקבלה. זו היתה ההחלטה הטובה ביותר שיכולתי לקבל. הייתי כבר בחודש שמיני... לא היה הרבה זמן...מיד קבעת איתנו פגישה... ועוד אחת... נכנסת אלינו הביתה כמו אחת משלנו, השיחות היו נעימות ומרגיעות, טיפול המגע היה חלומי... האסמסים שקיבלתי ממך "מה שלומך", "איך את מרגישה", ו"שבת שלום", "ד"ש לשלומי" נתנו לי הרגשה כל כך טובה. הגיע היום של הצירים... היית איתי בטלפון והגעת מהר בשביל להיות איתנו... אפילו שידענו שעדיין לא הגיע הרגע... זה היה לילה ונשארת איתי עד שנירדמתי. הצלחתי להירדם והצירים נרגעו.אז חזרת הביתה אבל ישנת עם הבגדים, מוכנה בכל רגע להקפצה. בבוקר הצירים חזרו, חזקים יותר...דיברנו וקבענו להיפגש בבית החולים. אנחנו הגענו ומס' דקות לאחר מכן הגעת גם... כל כך מהר! היית שם בשבילנו בכל שנייה, בכל דקה. עברנו יחד כל ציר וציר, עם ידי הקסם שלך שרק רוצות להקל על הכאב... כשהפתיחה נעצרה התעקשת שאקום ונלך לסיבוב ברחבי בית החולים על מנת לאפשר לתהליך להתקדם. מצויידת בתרמיל שלך, הוצאת משם כל פעם בדיוק מה שהייתי צריכה- הבד שככרכת לי מסביב לבטן שהקל על הכאב, השמנים הריחניים שהקלו ועזרו ועוד ועוד... עם כל כך הרבה ידע הגעת, שעזר לנו בכל היום המטורף והקסום הזה.

שיתוף הפעולה האדיר בינך ובין שלומי, בעלי, ראוי להערכה.

בחדר הלידה היית לי לעזר בכל שנייה ושנייה, היית שם גם בשביל שלומי ואפילו בשביל ההורים שחיכו בחוץ- יצאת אליהם, עדכנת אותם, הרגעת אותם. והחשוב מכל- שהיה חשוב לי מההתחלה- שיתוף הפעולה שלך עם ההומאופתית שלי היה יוצא מגדר הרגיל! דאגת בשבילי לדבר איתה, לעדכן אותה טלפונית ולקבל הנחיות שעזרו לי לעבור לידה טובה יותר. עשית את זה בשבילי בנתינה כל כך גדולה, ועל כך אני אסירת תודה. ובנוסף, שיתוף הפעולה שלך עם המיילדת בחדר הלידה... ממש ראוי להערצה! זה היה חשוב ומדהים, ולבסוף המיילדת אפילו נעזרה בך. וכמובן שצילמת עבורינו את הרגעים המרגשים, ונשארת איתנו עד הסוף הסוף הסוף... ליווית אותי למחלקה ורק אחרי שכבר הייתי במיטה והכל היה מאחורינו- הרשית לעצמך לנסוע הביתה ולהניח את הראש על הכר.

לא עזבת אותנו לרגע, כל כך הרבה שעות ואת כל הזמן בשיא המרץ... איך לא התעייפת? הדהמת אותנו! בבוקר למחרת עוד קיבלתי ממך הודעות "איך את מרגישה" ו"איך ההנקה", שיחת טלפון, עידוד ועזרה... ובאת לבקר אותנו בבית... מן תפקיד מלאכי כזה שלא מסתיים

רוית, את מדהימה! את במקצוע כל-כך מיוחד, ומי ייתן ותישארי בו עוד שנים רבות וטובות... (גם כי אנחנו מתכננים עוד ילדים בהמשך, ואנחנו חייבים שתהיי שם בשבילנו גם בפעמים הבאות). אוהבים ומעריכים אותך מאד,

שלומי שימרית ועלמא שירה רוכוביץ' (פברואר 2014)

 

-רוית יקרה!

דמותך עדיין עומדת מולי- מקרינה חום אהבה והשתתפות. מילותייך המרגיעות והמעודדות באזני עדיין    מהדהדות. גישתך הנהדרת הפכה לי רגעים של סבל ותהיה לרגעים של הרפיה, הכלה וציפיה. בתמיכתך המקצועית ויחסך הלבבי אפשרת זרימה טבעית של התהליך. לא עוד התמודדות חשוקת שיניים, לא עוד התנגדות וחסימה אלא שיתוף הדדי של גוף ונפש בהדרכתך המיומנת. רוית, היית בשבילי הצלה! אחולי! שבכל מעשייך תיראי רק הצלחה! ובורא עולם ישפע לך שפע של בריאות ונחת אמיתית. תקוותי, שניפגש שוב בלידה הבאה.

בהמון המון תודה והערכה עצומה,

רבקה פראנק.

 

-רוית 

קודם כול רציתי להגיד תודה רבה. 

למרות שלא נפגשנו לפניי ולא עשינו הכנה לקראת הלידה הרגשתי חיבור ממש טוב איתך. בתחילת התהליך חשבתי שלא אצטרך דולה אבל כשהתחילו הצירים הרגשתי שאני חייבת מישהי שתתתמוך בי (מתנצלת שהקפצתי אותך באמצע הלילה מהמיטה החמה בלי התרעה).

את זרמת איתי ובמקביל הנחת אותי והרגשתי שנוח ונעים לי איתך. מי היה מאמין שלידה יכולה להיות באווירה כל כך רגועה ונעימה , כשיש מי שתומך ועוזר, בלי צוות שצועק מסביב ומלחיץ ומנחית פקודות ורק מפריע. שאפשר לעבור את כל זה בלי אפידורל, בלי זירוזים, בלי רופאים ואנשים מיותרים. מהרגע שהגעת אלי, הכל קרה בדיוק כמו שדמיינתי! איזה כיף ללדת בבית.

שוב תודה רבה, מעיין.

 

-את רוית הכרתי בפגישת ההכנה השנייה שלה עם אשתי לפני הלידה של בתנו השנייה גוני. אני הייתי קצת ספקן לגבי הצורך בדולה בלידה, אבל משהו בפגישה עם רוית חיזק אותי מאוד, היה חיבור טבעי מיידי והתחושה הייתה שהיא מבינה את התחושות שלנו ושהיא מגיעה במאה אחוז רצון רק לעזור ולתמוך כמה שיותר.

ביום הלידה, לאחר לילה של צירים "קלים", היינו בקשר רציף עם רוית בטלפון והיא הרגישה מתי הרגע הנכון להצטרף אלינו. נפגשנו בביה"ח עין כרם לקראת ערב. הצירים עדיין היו בשלב לטנטי ורוית התחילה לעשות ולעסות בעדינות ובהדרגה ככל שהתקדמנו עם הצירים. בגלל שעוד לא נתנו לנו חדר לידה להכנס אליו, יחד עם רוית הפכנו את חדר ההמתנה הכללי של מחלקת היולדות בעין כרם לחדר לידה טבעי משלנו- עמעמנו אורות, שמנו מוזיקה נעימה, רוית חיממה שמנים ריחניים מדהימים- כל זה עשה את ההבדל האדיר בין הרגשה של חדר המתנה למקום נעים, חמים ומזמין (חשוב לציין שיולדות נוספות שהגיעו בנתיים וחיכו כמונו, מיהרו להצטרף לחדר ולהיות חלק מהאווירה, כשרוית ודולה נוספת מעסות, מעודדות ותומכות בכולן בזמן שאני ואיריס היינו בבדיקות וכו (מיילדת שהציצה לראות מה קורה בזמן שהיו בחדר כ3-4 יולדות נדהמה ושמחה מאוד על העזרה והאילתור).

בשלב מתקדם, כשהייתה לאיריס קפיצה גדולה ומהירה לצירי לחץ (כמו בלידה הראשונה), הכניסו אותנו לחדר לידה ומשם הכל כבר קרה מהר מאוד. אבל אני כן זוכר שבזמן הזה רוית כאילו קראה את המחשבות שלי ושל איריס ודאגה להגיד ולבקש מהמיילדת (שהכרנו רגע לפני רק תוך כדי הלידה עצמה ) כל מה שאנחנו לא יכולנו או פחדנו להגיד באותו רגע.

בשבילי, בתור האב והבעל בסיפור הזה, אני רק יכול לומר שאני יודע שהנוכחות והעזרה של רוית היו הכרחיים ונכונים לנו מאוד בלידה הזו. הלידה הראשונה הייתה טראומתית לי ולאשתי (היינו אז רק אשתי, אני וחמותי) והסתיימה בעזרת ואקום והרדמה כללית של אשתי. הלידה הזאת, השנייה, הסתיימה בדיוק כמו שרצינו- טבעית, בתנוחה שאיריס בחרה לעצמה (על שש על מזרן על הרצפה), עם תינוקת בריאה בידיים וזמן איכות איתה בנינוחות, ללא דאגות לכל העניינים מסביב. ואין לי ספק שהרבה מזה התאפשר בזכות נוכחותה של רוית.

בהתחלה היו לי חששות איך זה יתנהל עם דולה, מה יהיה המקום שלי שם וכו. אבל בסופו של דבר הכל קרה באופן מאוד טבעי ונעים ובזמן אמת המחשבות האלה בכלל לא עלו והכל פשוט קרה. אני זוכר שישבתי בצד בזמן הצירים ותהיתי אם זה לא מוזר שאני נח בצד בזמן שרוית עובדת קשה סביב אשתי כמעט ללא הפסקה, אבל זה היה העניין- שרוית נתנה תחושה שהיא כל כך רוצה ושמחה לעשות את זה, וזה גם הרגיש מאוד נכון וטוב לאשתי  רונן גרין.

 

-רוית אהובה,

לא יכולה לתאר לעצמי איך הייתי עוברת את הלידה בלעדייך. אחרי הריון לא פשוט, הריון שכלל אינסוף בדיקות וחששות. התלבטתי רבות האם לקחת דולה או שעדיף לקחת מיילדת פרטית. מהאתרים השונים לא הצלחתי להבין מה תפקידה של דולה וכיצד היא תעזור לי בלידה.

כאשר ידעתי שאני נשלחת לזירוז ידעתי שאני חייבת דולה שתלווה אותי. משמים שלחו לי אותך. ברגע שדיברת עימי בטלפון הרגשתי רגועה ובידיים טובות. הפגישת הכנה לפני הייתה כ"כ חשובה לי ולבן זוגי שלא הספיקנו לעשות קורס הכנה ללידה עקב אישפוז..

והליווי, כל פעם שמספרת את סיפור הלידה רק נזכרת איך הגעת אחרי לילה נוראי של זירוז. הגעת בבוקר כמו מלאך עם הילה מסביבך. כמה אנרגיות, כמה כוחות וכמה אהבה באישה אחת. הרוגע שהשרת עלי במהלך הזירוז המתיש. העזרה שנתת לא רק לי אלא גם לעוברית להתקדם לעבר היציאה. הדימיון מודרך, הלחיצות ונשימות בלעדייך הייתי יוצאת מדעתי.

בזכותך הצלחתי לעבור 23 שעות של צירים חזקים, להישאר אופטימית ומעודדת. במהלך הלידה הזכרת לי כיצד עלי לנשום, עודדת אותי שהגוף שלי יודע ללדת ואני צריכה לסמוך על עצמי. עזרת לי להאמין בעצמי ולחזור ולתת אמונה בגופי. תהליך הלידה הלא פשוט שעברתי זכור לי כחוויה מחזקת מעצימה וטובה וכל זה בזכותך.

את המתנה הטובה ביותר שיכולתי לתת לעצמי, לרוני ולבן זוגי. תודה לך על הליווי הצמוד, על התמיכה, העידוד, והעצות. את עזרת לי להביא את רוני לעולם בלידה הכי טבעית שיכולתי לעשות במצב שבו הייתי. היום אני יודעת שגם בהריון הבא אני אקח אותך. לא יכולה לדמיין איך אפשר ללדת בלי דולה. היום אני כבר מבינה עד כמה הנוכחות שלך עזרה לי לעבור את תהליך הלידה בצורה מיטבית.

שתדעי שבהריון הבא אני משריינת אותך כבר מהבדיקה הראשונית! תודה ענקית!!! נכנסת לנו עמוק ללב!

אוהבים המון, אוריה אורן ורוני לב

לידה 16.11.2013

 

-לרוית היקרה והחמודה מאד. (מכתב מאמא של יולדת)

זה התחיל  כשבאתי אלייך הביתה עם רשימת שאלות. לא ידעתי מה בדיוק עושה דולה ולמה בכלל צריך  אותה. (אנחנו הסתדרנו לבד). עכשיו זה ברור!!!

אהבתי אותך מההתחלה. הבית המיוחד, השקדים והתמרים, הכוסות הלא תואמות... התאמת בול לדפנה. כשנכנסת לחדר הלידה, כבר לא זוכרת כמה פעמים, מצב הרוח השתפר מיד. פטפטנו, צחקנו, ולא ישנו בערך שבועיים וחצי.

בזכותך השעות הקשות הפכו נסבלות. למדתי ממך דברים שקשורים ללידה. כשאמרת על דפנה שהיא אמיצה, נתת לי להבין שאומץ זה לא רק לקפוץ ממטוס או לעשות באנג'י וסנפלינג. אומץ זה היכולת לקבל החלטה כשקשה וכואב מאד.

רוית, אני שמחה שבחרת במקצע הזה ומקווה שתחזיקי מעמד עם שלושה ילדים ושעות עבודה מטורפות כאלה- לפחות עד הפעם הבאה של דפנה- אגואיסטית שכמוני.

תודה ונשיקות לילי (סבתא של ארבל)

 

-בעקבות הלידה הראשונה, שהייתה קשה מאוד, נותרתי עם זכרונות כאובים ופחד גדול לקראת הלידה הבאה. החלטתי, שהפעם זה יהיה שונה. אל רוית הגעתי בשיטוט אקראי באינטרנט, ותחושת בטן הביאה אותי להתקשר אליה. זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי במהלך ההריון. כבר מהשיחה איתה- הרגשתי רגועה יותר, ומהרגע שנפגשנו היה לי ברור, שהיא מצטרפת אלי למסע. רוית ליוותה אותי במשך חודשי ההריון האחרונים. היא טיפלה בי במגע, בשיחה, בהרגעה. הגעתי ללידה רגועה הרבה יותר, מאשר ללידה שלפניה, ובזכות רוית הייתה לי חוויה מתקנת וטובה. במהלך הלידה הרגשתי עטופה בחום. ללא ספק גם בלידה הבאה אני רוצה את רוית איתי. 

שירה, אמא של שחר ואיילה.

 

-לרוית- האחת והיחידה:

תודה מכל הלב על לידה מופלאה, שבניגוד לכל התחזיות שלי הייתה בדיוק הלידה שחלמתי אחרי שכבר

היה נראה שאין לזה שום סיכוי, במסירות אין קץ ובעבודה קשה ומקצועית להפליא- הצלחת לגרום לחלום

שלי להתגשם מאחלת לכל יולדת לידה מדהימה כמו שהיתה לי.תודה שהיית שם בשבילי.                            

  חגית (ומיקה הפצפונת) אוגוסט 2013

 

-שמי ורד ואני אמא ל-2 ,לאחר לידת ביתי הבכורה  בניתוח קיסרי ידעתי כי ללידה הבאה אגיע עם דולה . תוך כדי ירידת המים כבר טלפנתי לרווית שמיד הרגיעה והסבירה למה לצפות ומה האופציות שעומדות בפני, כשהגענו לבית החולים רוית כבר הייתה שם ומאותו רגע הרגשתי בטוחה ורגועה , במשך כל שעות הלידה רוית תמכה ,הסבירה ,עיסתה וידעה בכל רגע נתון למה אני זקוקה בדיוק מבלי שאמרתי. משהו בתחושה הפנימית שלי הרגיש שהיא כל כולה איתי כאילו שהיא עוברת איתי לידה בעצמה. אין לי כל ספק שבלעדיה זה לא היה נגמר בלידה רגילה!!! בזכותה חוויתי לידה מדהימה והייתי פשוט רגועה ונינוחה במשך כל הלידה. זכיתי לחוויה מתקנת ובזכותה יש לי "חשק" ללדת עוד !!!

 ורד גולדפישר רמת גן

 

-לרוית הדולה היקרה!

חז"ל אומרים: מה הקב"ה עושה מאז שנברא העולם?  יושב ומזווג זיווגים. כמובן שזה מצריך הבנה מעמיקה) ואין הכוונה רק לזיווג זיווגים בין איש לאשה (  אלא חיבורים שונים בין בני אדם. כגון, בין עובד ומעסיק, בין מורה לתלמיד, בין חברים,  בין שכנים וכ"ו. במקרה שלנו ראינו את יד ההשגחה מכוונת אותך אלינו, הגעת אלינו מקרינה כ"כ הרבה שלווה וחמימות, התחברנו אליך מיד ונוכחותך עזרה לנו מאוד, ידעת בטוב טעם לעזור ולהושיט יד בנעימות ובחביבות וכך הקלת מעלינו את השעות הארוכות של הקושי. אנו מודים לה' שיצר את החיבור בינינו לאותן שעות בהן כ"כ היינו צריכים את התמיכה והחיזוק ואת הגעת אלינו כמו מלאך מרגיע , תומך ומבין.

יהי רצון שתזכי לתת מהטוב שבך ולהקרין מהאישיות הנעימה שלך לעוד הרבה יולדות מעם ישראל!

תודה מכל הלב!

בהוקרה ובברכה,

שבות ואריאל בן שושן

 

-אל רוית הגעתי לאחר שהחלטתי ללדת בלידה ללא משככי כאבים. ידעתי שאני רוצה להיות פעילה בלידה וכדי להתמודד עם הכאב חיפשתי דולה באינטרנט והגעתי לרוית. מהרגע הראשון רוית הייתה סבלנית וענתה לכל השאלות. קיימנו מספר מפגשים במהלך ההריון על מנת שאגיע מוכנה ללידה, חלק מהמפגשים כללו גם את בעלי כדי שגם הוא יהיה מוכן ללידה. רוית תמיד הייתה זמינה לשאלות בכל שעה, אם זה בטלפון, בסמסים, במיילים ובכל דרך אפשרית ואף יצרה איתי קשר ביוזמתה במהלך ההריון כדי לבדוק מה איתי ואם יש לי שאלות. עם התחלת הלידה רוית הגיעה אלינו הבייתה ועזרה לי לעבור את הצירים ובזכותה הגענו לבית חולים בדיוק בזמן, לא מוקדם מדיי ולא מאוחר מדיי. כשהגענו לחדר לידה רווית יצרה כימיה מיידית עם המיילדת, דבר שחשוב מאוד בלידה, והן עבדו בשיתוף פעולה לכל אורך הלידה. רוית הייתה לצידי לאורך כל הלידה, תמכה בי ועזרה לי להתמודד עם הכאבים. בזכות הליווי שלה יכולתי ללדת בלידה טבעית כמו שרציתי. אני ממליצה לכל יולדת בכל סוג של לידה להיעזר בדולה ובמיוחד ברוית המקסימה! 

 אסתי סער

 

-הגעתי לרוית לפגישה, וכבר באותה פגישה הרגשתי חיבור מיידי. כשהגעתי לאשפוז במחלקת הריון בסיכון, למרות שלא חתמנו חוזה, לא היססתי להתקשר לרווית שנתנה תמיכה וייעוץ טלפונים. שוחררתי מבית החולים וכעבור יומיים, כשחשדתי שירדו לי המים, שוב התקשרתי לרווית, שעזרה לי להגיע להחלטה לנסוע לבית חולים וביקשה שאעדכן אותה בכל שעה. כשהחליטו ששולחים אותי לחדר לידה רווית הצטרפה אליי. כיוון שבעלי לא יכל ללוות אותי, רווית בעצם הייתה הליווי היחידי שלי לאורך הלידה. היא עזרה לי להתמודד עם הצירים, תוך הקשבה לצרכים שלי ועזרה להביא את המיילדת לתמוך בנו. לאורך כל הצירים והלידה היא טיפלה בי באמצעים שונים על מנת לשמור הן על התקדמות הלידה והן על מצב העובר. לאחר הלידה רווית נשארה לצידי כ-4 שעות, עד שהעבירו אותי למחלקה, מעל ומעבר למצופה. וגם היום - כמעט 6 שבועות אחריי, אנחנו נמצאות בקשר של טלפונים ומסרונים.

 יעל שביט-גול

 

- בס"ד

אחרי שש לידות שעברו ברוך השם בשלום אך היו ארוכות  וקשות, הפעם נעזרתי בדולה, הלידה האחרונה שלי עם רוית היתה קלה בעשרות מונים לעומת הלידות הקודמות, זה התחיל מזה שלא שכבתי על הגב כל הלידה כמו שהמילדות עד היום יעצו לי, אלא זזתי ועברתי בין תנוחות שונות כמעט לכל אורך הזמן, רוית ידעה ללחוץ בדיוק במקומות הנכונים כדי לעזור ולהתמודד עם הכאב וכדי לסייע לתינוק להתברג באגן, בעזרת רוית היתה לי חוויה חיובית ומעצימה וכזאת שאזכור כל חיי.

אני ממליצה לכל יולדת במיוחד מהמגזר הדתי להגיע עם דולה לבית החולים, כמה שבעלי האוהב והמופלא רצה לעזור הוא לא יודע איך ומשלב מסוים גם לא היה יכול לעזור. רוית הניעה אותי וסייעה לי במילות עידוד, בשמנים, ובלחיצות .  היום אני יודעת שדולה זאת חובה!

מלכה קרית ספר                                                                          

 

-הלידה הראשונה שלי היתה טראומה, פחד, כאבים מטורפים וחוסר אונים, סיימתי אותה עם קרעים ותפרים שהמשיכו לכאוב עוד שבועיים אחרי הלידה, בדיוק הזמן שבו אני אמורה להיות צמודה לתינוקת המדהימה שנולדה לנו, לקום אליה ארבע פעמים בלילה ולהחליף לה כל שעתיים שלוש, בדיוק בזמן הזה אני סובלת מכאבים קשים ועסוקה יותר בעצמי מאשר בתינוקת.

הלידה השניה עם רוית היתה תיקון גדול לחוויה הקשה שעברתי, עצם הנוכחות שלה בחדר גרמה לי ולבעלי להרגיש יותר רגועים, תחושה שיש מישהי בצד שלנו, מישהי שתעשה הכל כדי לשמור עלי.

כשהמיילדת והרופא התחילו להפציץ אותנו במושגים ול"איים" בהליכים רפואיים רוית הסבירה לנו ברוגע רב את המשמעויות של כל הליך ואת החלופות השונות שעומדות לרשותנו.

בניגוד ללידה הקודמת שבה המיילדת דחקה בי לדחוף חזק בכל ציר, הפעם רוית הנחתה אותי לחכות ממש עד שהצירים כבר הגיעו לרמה בלתי נסבלת ורק אז לדחוף, אחרי שתי לחיצות בלבד המתוקה שלי היתה בחוץ,  הפעם ללא קרע אחד.

בנוסף להכל ולא פחות חשוב  בעלי היקר אך השלומיאל  שכח להביא לבית החולים את המצלמה, רוית תעדה לנו את רגעי האושר הגדולים בסמארטפון שלה ושלחה לנו במייל, אשת חיל!

יעל, נתניה.

 

 

 

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now